תל חי היא "חצר" ובתוכה בית, הנמצאת בגליל העליון, סמוך לכפר גלעדי (ראה תמונה ומפה). אדמות האזור ניקנו ע"י הברון רוטשילד ב-1893 ועובדו ע"י יהודים ב-1905. בשנת 1918 אנשי "השומר" ו"הרועה" התיישבו בחצר הישנה, שנקראה בערבית טלחה, ומכאן שמה העברי תל-חי.

לפי הסכם סייקס-פיקו היה הגליל העליון שייך לשלטון צרפת (בעוד שאר הארץ לבריטניה). בתחום הצרפתי היו שלושה ישובים עבריים: מטולה, כפר גלעדי ותל-חי. הערבים רצו להכליל את התחום הזה תחת השלטון הערבי בדמשק, ולכן פנו לפעולות איבה נגד הצרפתים, נגד הנוצרים באיזור, ובמהרה גם נגד שלושת הישובים העבריים המבודדים.

האיכרים המעטים במטולה נטשו את מושבתם. אנשי כפר גלעדי ותל-חי החליטו להתגונן.

מדרום הארץ הגיעו מעט מתנדבים לעזור להם, ויוסף תרומפלדור נתמנה למפקדם. בהתקפות הערבים, שהיו משולהבים למעשי הרג ושוד נהרגו שני חברי תל-חי. כמו כן נשרפה חמארה, נקודת ישוב קטנה וחדשה שהוקמה באוקטובר 1919. קומץ המגינים הסתגר בחצר תל-חי והדף את ניסיונות ההתקפה.

המשך >