ב-י"א באדר תר"ף, 1 במרץ 1920, הקיפו המוני ערבים חמושים את חצר תל-חי. קבוצה של מנהיגים מתוכם ביקשה בעורמה להיכנס לחצר כדי לבדוק שחיילים צרפתים אינם מתחבאים בה.

למספר ערבים ניתנה רשות להיכנס, והם ניצלו אותה לניסיון התקפה על החצר. תרומפלדור הורה לירות על הערבים ופרץ קרב יריות. מיד הצטרפו לקרב המוני הערבים שצרו על החצר מבחוץ, והתחוללה מערכה כבדה. תרומפלדור ויעקב טוקר ניסו לחצות את החצר כדי לסגור את השער הפתוח אליה, אך יורים בהם, והם נפצעים פצעי מוות.

במערכה נופלים עוד חמישה מגינים. לאחר שהדפו את האויב, התברר כי אין סיכוי להמשיך ולהחזיק מעמד מול אלפי התוקפים הערבים. בהפוגה הקלה נטשו המגינים את תל-חי אל כפר גלעדי. בדרך לשם מת תרומפלדור מפצעיו. לאחר שהגיעו אל הכפר, הוחלט כי גם אנשי כפר גלעדי יפנו את המקום. וכך עברו כולם בלילה אל השטח הבריטי.

לאחר שהצרפתים שמו קץ ל"ממלכה הערבית" בדמשק והמתפרעים בגליל הוכו קשות, נמסר האזור הצפוני של הגליל העליון לידי הבריטים, ואנשי שלושת הישובים חזרו לשקם את ההריסות.

כיום, ניתן לבקר בחצר תל-חי והבית ששוקמו. במקום נמצאת תצוגה על ההתיישבות והגנת הגליל. בין תל-חי וכפר גלעדי שוכן בית הקברות, בו קבורים אנשי השומר ומגיני תל-חי. שם מוצב גם פסל האריה השואג. העיר הסמוכה, קריית שמונה, קרוייה על שם שמונה הנופלים בתל-חי: יוסף תרומפלדור, דבורה דרכלר, שרה צ'יז'יק, בנימין מונטר, יעקב טוקר, וזאב שרף, ושני המגינים שנפלו לפני י"א באדר, שניאור שפושניק ואהרון שר.

תרשים ומקרא:

1. כנופיות ערבים תוקפות את תל-חי מכל עבר, לאחר שקבוצת מנהיגים שלהם נכנסת בעורמה פנימה.

2. קבוצת מנהיגים מורשת להיכנס לחצר. בקומה ב' של הבניין המרכזי הם מתנפלים לפתע על הנוכחים, רוצחים אותם, ומתחילים לירות על המגינים.

3. חלק מן הערבים בקומה העליונה יורים דרך הריצפה אל המגינים בקומה תחתם, וחלק אל החצר.

4. תרומפלדור וטוקר נפצעים פצעי מוות בעת שניסו לפרוץ אל השער המרכזי כדי לסגור אותו.

המשך לתאריכון >

קישור לאתר האינטרנט "חצר תל חי" >