|
נאום של מנחם בגין ברדיו כנגד תוכנית ועדת ארץ ישראל של האו"ם
בימי מבוכה אלה, לאור ההמלצות של
ועדת האו"ם ולאור התגובה של מוסדות הכניעה ואנשי התבוסה, צריך לחזור ולהזכיר
אמיתות פשוטות, עובדות-יסוד היסטוריות, עובדות פוליטיות שאינן ניתנות לערעור:
א. ארץ ישראל היא מולדתו של עם ישראל. גבולותיה נקבעו על-ידי האלוהים
וההיסטוריה. שטחה משתרע מן הים הגדול עד המדבר אשר מעבר לירדן מזרחה ומדן
ועדי באר-שבע.
ב. ירושלים הייתה ותהיה בירתה הנצחית של המולדת העברית.
ג. עם ישראל לא השלים ולעולם לא ישלים עם כריתת שטח כלשהו מגופה של המולדת.
ד. כל חלוקה של ארץ-ישראל - בין זו שהביאה לידי הפקעת עבר הירדן מזרחה ובין
זו המוצעת עתה - היא בלתי חוקית. תהא זו זכותו וחובתו של עם ישראל, לבטל את
החלוקות ולאחד מחדש את חלקי המולדת לשלמותם ההיסטורית תחת שלטון עברי ריבוני,
שיבטיח שווי זכויות מוחלט לכל אזרחי הארץ.
ה. כל מוסד יהודי שיסכים לביתור הארץ לא ייצג את עם ישראל.
ו. החתימה של מוסדות, או יחידים יהודיים, על חוזה החלוקה בטלה ומבוטלת. ממילא
יש לראות כל חוזה חלוקה למשולל יסוד חוקי.
ז. הפתרון לבעיה היהודית בעולם קשור קשר בל ינתק בפתרון צודק לבעיית
ארץ-ישראל. פתרון כזה משמעו: החזרת המולדת העברית לבעליה החוקיים, ומתן זכות
חוקית ואפשרות מעשית לכל יהודי שירצה בכך לחזור למולדתו.
|
ח. "פתרון" החלוקה, המבוסס על הפקעת 85% משטחה של ארצנו, שולל מאת כל בני
עמנו את זכותם החוקית לחזור לשטחים המופקעים, שהם חלק בלתי נפרד של מולדתם,
ושולל מאת 97% של גולי עמנו את האפשרות המעשית לחזור למולדת בכלל.
"המדינה היהודית", כפי שהוצעה על-ידי הוועדה, תהא מורכבת משני חלקים: מגטו
יהודי-ערבי, צר בשטח וצפוף באוכלוסין, וממדבר רחב ידייים ובלתי מאוכלס. בגטו
ישנה כבר היום צפיפות ממוצעת של שלוש מאות נפש לקילומטר מרובע; יישובו החלקי
האפשרי של המדבר ידרוש עשרות בשנים - ואף אז לא תוכל אוכלוסייתו לעלות על כמה
מאות אלפי נפשות. יוצא, אפוא, שרק מתי מספר - לכל היותר ממאתיים עד שלוש מאות
אלף מבין גולי עמנו יוכלו להיכנס ל"מדינת" החלוקה במשך שנים רבות שלפנינו.
בזמן כניסתם של "הנבחרים" יופקרו אחרים לייאוש ולהתנוונות. לאחר כניסתם ייסגר
השער, בידי שלטונות עבריים בפני מיליונים אחים, שיוסגרו לשיני הגולה המטורפת.
ט. את זאת הבינו חברי הוועדה עצמה. הם הודו כי "הפתרון-שלהם אין בכוחו להביא
לידי פתרונה של "הבעיה היהודית". יתר על כן: הם הגיעו לכלל מסקנה, כי "פתרונם"
אין בכוחו לפתור אפילו את בעיית "העקורים", השוכנים במחנות ההסגר למיניהם,
והציעו לאסיפה הכללית של האו"מ (המלצה מספר 6) לטפל בבעיה של רבע מיליון
העקורים היהודים בנפרד, ועל-ידי סידור בין-לאומי (כלומר, על-ידי פיזורם
בארצות שונות) כדי להקל על גורלם ועל בעיית ארץ-ישראל .
בשים לב לעובדות הללו, ברור לכל מי שאינו מוכן למכור למען חיי שעה עלובים את
מולדתו ולהפקיר, למען שלוותו החולפת, את עמו, כי "פתרון" החלוקה, אם יבוצע,
כמוהו כשואה לאומית היסטורית.
העם היהודי ייקרא למנוע את השואה הזאת.
הארגון הצבאי הלאומי קורא לכל נאמני העם ולכל נאמני המולדת, להקים גוף
על-מפלגתי, שינהל את המלחמה - הן בשדה המדיניות הבין-לאומית והן בשדה הקרב -
להצלת המולדת מסכנת הביתור ולהצלת העם מפיזור ומכליה.
ציון כולה שלנו. עם ישראל על מיליוני בניו ישוב ציונה. דגל החרות העברי
יתנוסס על ירושלים ועל רבת-עמון.
מתוך שידור תחנת הרדיו של האצ"ל, "קול ציון
הלוחמת", 3.9.1947
|
