שִיר בֵּיתָר
זאב ז'בוטינסקי
פאריס, תרצ"ב 1932

 

בֵּיתָר-

מִגּב רִקָּבוֹן וְעָפָר,

בַּדָּם וּבַיֶזַע

יוּקַם לָנוּ גֶזַע

גָּאוֹן וְנָדִיב וְאַכְזָר;

בֵּיתָר הַנִּלְכָּדָה,

יוֹדֶפֶת, מַסָּדָה,

תָּרמְנָה בְּעוֹז וְהָדָר.

 

הָדָר-

עִבְרִי גַם בֶּן עוני - בֶּן-שַׂר;

אִם עֶבֶד אִם הֵלֶךְ

נוֹצַרְתָּ בֶּן-מֶלֶךְ

בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעֶטָר.

בָּאוֹר וּבַסֵּתֶר

זְכוֹר אֶת הַכֶּתֶר

עֲטֶרֶת גָּאוֹן וְתָגָר.

 

תָּגָר-

עַל כָּל מַעֲצוֹר וּמֵצָר

אִם תַּעַל אוֹ תֵרֶד

בְּלַהַב הַמֶּרֶד

שָׂא אֵש לְהַצִּית - אֵין דָּבָר !

כִּי שֶקֶט הוּא רֶפֶש

הַפְקֵר דָּם וָנֶפֶש

לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסְתָּר.

 

לָמוּת אוֹ לִכְבּוֹש אֶת הָהָר -

יוֹדֶפֶת, מַסָּדָה, בֵּיתָר.