אברהם שטרן (יאיר)

ירושלים, תרצ"ג

חיים אנחנו במחתרת
בטחב אפלת מרתף,
בו מנורה תבאש חיוורת
רצפה יסחה מטר סוחף.

אותנו בחשכת מחתרת,
בסנוורים היכה חלום:
סוחה על הריצפה - כנרת,
אור מנורה - זיו שמש רום.

ונאמין- ביום צלמות,
עת שיר קרב רובה ירון,
עם אלוהים נשרה ומות
נקביל פני גואל ציון.

נקביל פניו, יהיה דמנו
מרבד אדום ברחובות
ועל מרבד זה מחותינו
כשושנים הלבנות.