טוביה ויטקובסקי

ברעום עוד הקול של הגז באוזנינו
ודור קם זנח אידאל וחלום –
הרעימה קריאתו של זאב בלבנו
וקמנו אנחנו לבנות וללחום.

עוד טל נעורים את פנינו הגיה
את דגל בית"ר הניפנו לעד –
נחשול השנאה כי פנינו הפתיע
הגבהנו דגלנו בלי חת.

לא תמול, לא שלשום, המנהיג, חיליך
היינו בקרב – לוחמים ותיקים.
בסבל, בסער הלכנו אחריך,
אחריך נבואה בנתיב המנצחים.

נרימה היד באלה מול שמים,
היד המשרגת של בן הלגיון –
אנחנו יורשי לגיונות ירושלים,
דמנו, חיינו קדושים לציון!